הקלה שגם התבטאה בהרגשה פיזית שאני קל, ממש מרחף 

שם הלוחם – עמיעד קדמון

יחידה – אית"ן

בס"ד

מיכל ושאולי יקרים כל כך.

אני אנסה לסכם במילים את החוויה העוצמתית כל כך של השבוע איתכם.

אני משרת במילואים ביחידת אית"ן – איתור נעדרים. גויסנו החל מה 7/10, ושרתנו במשך 270 יום כמעט ברצף – כאשר רוב הזמן עבדנו בעוטף עזה ובעזה לאיתור נעדרים. העבודה כללה מפגש ישיר ואינטנסיבי עם חומרים קשים, כחלק מעבודת החקירה והאיתור. הגעתי לסדנא כאשר אני במשך חודשים סובל מתסמינים של פוסט טראומה, שכללו לילות ללא שינה או שינה טרופה, עייפות קשה ועמוקה, חוסר סבלנות, אי שקט, התרחקות מחברים ומשפחה, הימנעות קיצונית מכל מה שקשור בשביעי באוקטובר- סרטים, כתבות וכד'. התסמינים פגעו לי בתפקוד באופן משמעותי- גם בבית, בזוגיות ועם הילדים, וגם בעבודה. וכמובן פגעו מאוד באיכות החיים שלי. הלכתי לטיפול אצל מטפל שמתמחה בטראומה, אך זה לא הועיל.

שמעתי על הסדנא מחבר, והחלטתי להצטרף.

אתחיל מהסוף- הסדנא שינתה את חיי! תוך כדי השבוע נעלמו כל התסמינים. הסדנאות היו עוצמתיות והרגשתי איך אני מוציא מתוכי כמויות עצומות של משקעים שהדחקתי במהלך הפעילות במלחמה. היו סדנאות כל כך עוצמתיות שסיימתי אותן והרגשתי הקלה עצומה, הקלה שגם התבטאה בהרגשה פיזית שאני קל, ממש מרחף. תעוקה קבועה שהייתה לי בחזה, והייתה שם כל הזמן- נעלמה. אי שקט וסערה שהרגשתי באופן קבוע בגוף- נעלמו. רוגע גדול ירד עלי. זו הייתה הרגשה של רפואה גדולה. של נס שמתרחש. וזה רק המשיך והשתפר ככל שחלפו הימים.
השבוע בנוי באופן הדרגתי שמאפשר כניסה לתוך התהליך באופן הנכון. כיום, אחרי שבועיים מסיום הסדנא, אני רואה כמה כל יום פתח עוד משהו, הוביל למשהו הבא. עד הגעה לריפוי. 

השילוב של הסדנאות הקבוצתיות, יחד עם הטיפולים הפרטניים, ובנוסף לזה המעטפת של סשנים כמו יוגה, נשימות ומדיטציה כל יום- עשו את העבודה באופן מופלא. אני מרגיש שזו שפה שלימדתם אותנו תוך כדי השבוע. שפה שהפנמנו ועשתה לנו כל כך טוב. שפה שאפשרה גם לסדנאות והטיפולים לגעת כל כך עמוק פנימה ולנקות, ולרפא.

ובנוסף לכל זה, הדבק המחבר, הוא הנוכחות המדהימה שלכם. שלך מיכל ושלך שאולי, יחד עם הנוכחות של גיא. נוכחות שנסכה אמונה שהתהליך הזה נכון ועובד, שכדאי להתמסר. נוכחות של בטחון, שאפשר לסמוך עליכם, שאתם יודעים על מה אתם מדברים. 

אני נמצא כבר שבועיים וחצי מסיום הסדנא, וגם בפרספקטיבה זו אני אומר- חיי השתנו. חזרתי לאשתי- לקרבה ולאינטימיות, חזרתי להיות אבא על מלא לילדים שלי. חזרתי לרצון להיפגש עם אנשים. חזרתי לשקט הפנימי שלי, אני ישן יותר טוב בלילה. הרבה יותר קל לי לגעת בדברים הקשורים לשביעי באוקטובר.
נכון, זה לא עבר לגמרי ועוד יש לי עבודה- אבל המצב השתפר פלאים.

אני מודה לכם מיכל ושאולי על השבוע הזה. אוהב אתכם ומעריך כל כך את מה שאתם עושים.
אני מקווה שהבשורה שאתם מביאים תיגע בעוד הרבה חיילים שמשתחררים, אבל נשארים עם הסבל, ולא ממש חוזרים למה שהיו.

אני, אשתי וכל הילדים, שולחים לכם את אהבתנו ותודתנו העמוקה!

בברכה, עמיעד קדמון.