נולדתי מחדש

19.10.2025 – היום בו נולדתי מחדש.

הגעתי למקום שנראה כמו גן עדן בעיני אחרים, אבל בשבילי הוא היה גיהינום.

באותו בוקר עמדתי ליד התחנה המרכזית בירושלים-אדם שפוף, שבמקום לראות שמש ואנשים מחייכים ראה רק שחור. זה הייתי אני, ראובן.
נסעתי באוטובוס והגעתי ל"יער קסום"-אך בעיניי הכול היה שרוף, שחור, זיכרון של האש שחלפה כמה חודשים לפני כן.
נכנסתי לאוהל, ושם פגשתי נשמות במצב דומה.
במבט אחד ראיתי בכולן את אותו כאב עמוק, בלי שהיינו צריכים לדבר.
הלב המשותף שלנו לחש בשקט:
"אחי, אנחנו באותה סירה. באותו גיהינום. ביחד."
לאט לאט התחלנו להכיר.
ואז לבכות באמת. דמעות אמיתיות.
נוצר חיבור עמוק, בלי הבדל, בלי מחיצות.
כולנו באנו ממקומות שונים בחיים, ונהיינו משפחה, כמו אחים.

המסע

יום ראשון – הלב עוד סגור, אבל מתחיל להיפתח.
יום שני – נפתח יותר… אך מתחיל לכאוב.
יום שלישי – עד שבע בערב הלב מתפוצץ.
שאולי, המלאך הגואל, חילץ מתוכנו את כל מה שהכביד.
בסוף היום נשארנו קלים כמו נוצות.

יום רביעי – יצאנו למסע.
פגשנו את עצמנו כתינוק, כילד, כנער-טהורים וזכים.
בערב הגיעו שלושה מלאכים: מיכל, אפרת וניתיי (בלבן 😂)
הם לחשו לנו מילים שהגיעו מהנשמה לנשמה.
רקדנו סביב המדורה כמו עלים ברוח.

יום חמישי – שחרור מוחלט. הנשמה מתנקה. נולדנו מחדש
בכיתי כל הבוקר. נפרדתי מכולכם-והלב שנוצר ביום הראשון התחלק מחדש בין כל אחד ואחת.
אבל הפעם, חלק מכל לב נשאר אצלי.

הדרך חזרה

חזרתי לאותה תחנה מרכזית שבה עמדתי בתחילת השבוע-אבל הפעם זקוף.

אנשים מחייכים, השמש זורחת.
בכיתי שוב-אבל משמחה, וגם מגעגוע,
כי הבנתי באמת: נולדתי מחדש.

אני מודה, מתגעגע, ואוהב.
שולח נשיקות וחיבוקים לכולכם.

אוהב אתכם, אח שלכם לעד.

ראובן ברששת.