רזי, רס"ן במיל, על תגובות הקרב של הלוחמים וסדנת "מתחילים מחדש" ששינתה חיים
"שדה של סליחה": דמעות, כאב וריפוי בסרט שישאיר אתכם נפעמים
סרט תיעודי המביא את הקשר המיוחד בין הגוף והנפש ומציג מחקר שנעשה במטרה לשפר את איכות חייהם הפיזית והנפשית של חולי סרטן ומחלות נוספות. בסדנה של חמישה ימים בשיטת InHeal, המשלבת בין גוף, נפש ורגש, וכוללת מגוון רחב של טיפולים, חולים ומחלימים מסרטן מגיעים לטפל בטראומות, שעומדות מאחורי המחלה שלהם. ממצאי המחקר שנעשה בהובלת פרופ' ניר פלד משערי צדק, מראים שהסדנה אכן השפיעה לטובה על תהליך ההחלמה של המשתתפים. תוצאותיו חשובות מעבר לתרומה שלו לחייהן של חולות סרטן, משום שההשפעה שלו עשויה לעזור גם למתמודדים מתחומים שונים. חיילים נפגעי פוסט טראומה כבר החלו בסדנאות דומות ומעידים על תוצאות מרשימות.
שדה של סליחה: היכן שהגוף והנפש לוחשים יחד ריפוי
סרט תיעודי חדש ומחקר קליני נדיר חושפים מסע פנימי שמעניק לחולים ומחלימים לא רק תקווה – אלא התחלה של חיים אחרים. המערכת הרפואית נוטה להפריד: את הגוף משאירים לרופאים, את הנפש לפסיכולוגים. אך המציאות מלמדת אחרת – הפחד מתיישב בחזה, הכאב משתק את התנועה, והטראומה נרשמת בזיכרון התאים לא פחות מאשר בזיכרון הנפש. עמותת אמפא פיתחה את שיטת InHeal גישה טיפולית המבקשת לאחות את הקרעים שבין גוף לנפש, לא רק לשכך תסמינים אלא להשיב את תחושת השלמות הפנימית. לא פלא שמשרד הביטחון אימץ את השיטה כמודל רשמי לטיפול בחיילי מילואים המתמודדים עם פוסט־טראומה.
משרתים רבים עלולים לחוות שינוי פיזיולוגי והתנהגותי לא צפוי
שאולי הרציק פז, מנכ"ל עמותת אמפא ומנכ"ל ביה"ח השיקומי 'מדיקל קר', על מצבם של חיילים משוחררים לאחר שירות ממושך: "מצבי קיצון מכלים את הכוחות". עומק החוויה הקשה, התגובות הפוסט טראומטיות שאנחנו נחווה – תלויים. ככל שאני יותר זמן במצב של הישרדות או במצב קיצון, ההורים של החטופים או החיילים, או יתר מדינת ישראל, אנחנו נמצאים בפיזיולוגיה שלא טובה לגוף ומכלה את הכוחות. משך הזמן הוא קריטי, ככל שנחשפנו ליותר אירועי קיצון, יותר אירועים שקשה להכיל אותם כך הטראומה יותר קשה וקשה יותר להכיל את הסטרס. הדבר האחרון שמשפיע מאוד בסוף זה עם מה אני מגיע לתוך האירוע.
החיים שאחרי הקרב – כיצד יש לטפל בתגובות הקרב
"לא ידעתי איפה המלחמה נגמרת ואני מתחיל": המאבק השקט של הלוחמים
החיים תחת הסטרס של המבצעים הפכו את י' לאדם אחר. "במילואים אתה צריך להחליט מהר, בלי להסביר יותר מדי". הסביר, "אז אתה מתרגל לדבר בקוצר רוח, לדרוש, לצעוק. כשחזרתי לחיים הרגילים, לא הצלחתי לכבות את זה. נשארתי מכונת מלחמה גם באזרחות. הילדים הרגישו, בת הזוג גם. אמנם חזרתי, אבל לא הייתי נוכח". הצעד לשיקום הגיע דרך המלצה של חברתו, שהפנתה אותו לסדנת גוף-נפש של עמותת "אמפא" המפעילה את המרכז האינטגרטיבי שיקומי מדיקל קר בבת ים, המתמחה בטיפול בטראומה ולמניעת פוסט טראומה. יצאתי משם אדם אחר. הרגשתי כאילו פרקו לי מהבטן איזה 30 קילו של כאב. אני והמלחמה אנחנו כבר לא אחד, אני לא רק תפקיד – אני בן אדם".
ההתמודדות עם האובדנות בצהל
החשיבות המכרעת לטיפול המוקדם בפוסט-טראומה בקרב חיילי המילואים
בשבועות האחרונים נרשמה עלייה מדאיגה בהתאבדויות בקרב לוחמים על רקע שירות אינטנסיבי במלחמה. שיעור הפוסט טראומה בישראל זינק מ־16% ל־30% תוך חודשים ומאות שוחררו מהצבא בשל תסמינים מתמשכים. החיילים אינם מודעים לכך שמדובר בטראומה, אך לאורך זמן המצב מתדרדר, פוגע בתפקוד, ביחסים ומהווה סיכון כלכלי, עם עלות מוערכת של כמעט 200 מיליארד ש"ח למשק הישראלי בחמש השנים הקרובות. בלי טיפול מונע, הלוחמים יישחקו, החברה תתמוטט, ומערך המילואים יקרוס. החובה שלנו כחברה היא להגן גם על הלב והנפש של מי שנשלח לעשות זאת.
Investing in the psychological resilience of our soldiers is an investment in a healthier future for them and society as a whole
An interdisciplinary panel commissioned by Israel’s Ministry of Defense has, for the first time, confirmed a direct medical link between post‑traumatic stress disorder (PTSD) and seven prevalent chronic diseases. This ruling formally validates the mind‑body connection and calls for a strategic pivot from reactive trauma care to preventive measures—embedding resilience training and rapid trauma‑release techniques for soldiers—to cut future health repercussions and mitigate substantial economic losses.