השבוע בסדנא הרגיש כמו מכונת ניקוז רעלים שעובדת בשיא העוצמה

שם הלוחם: רותם שניר

יחידה: אלמ"ר גולן

שלום רב,

בתחילת ינואר 2025, הצטרפתי לסדנה של מדיקל קר בעקבות המלצה של חבר. איתי בסדנא היו כ20 חיילים וחיילות — מילואים, קבע וסדיר שרק השתחררו. כולנו עם "שריטות" כאלו ואחרות מתקופת הלחימה ומתוצאות השבת השחורה.

מעבר להשפעות הניכרות לעין של הסדנא בטווח המיידי על כל מי שהיה בשבוע איתי, ולהשפעות בטווח המעט יותר ארוך שאני רואה אצל החבר שהמליץ, אני מעוניין לדבר יותר על החוויה האישית שלי.

במהלך הלחימה, נחשפתי לתוצאות של "ניקוי" השבת השחורה, במסגרת תפקידי בבסיס ששימש כבסיס החללים בצפון ותמיכה לעומס שהיה בשורה. בנוסף, במהלך השבועות הראשונים של המלחמה, קיבלתי קידום מהיר מאוד, קידום שלא הייתי מוכן למשמעותו.

הדברים האלו, "הצטרפו" לבעיות לא פתורות מהשירות הסדיר וממלחמת לבנון השנייה, שכל ימי העיבוד, הכנות, התרעננות וכו שעשינו לא עזרו. ביליתי בתחושת עייפות כרונית, חוסר סבלנות גדול וחוסר רצון לחזור לשירות מילואים לאחר הסבב האחרון שהסתיים בהפסקת האש בצפון.

חשוב עוד לציין, שאני איש מאוד ריאלי מטבעי, ושהנושאים שבסדנא נראו לי מוזרים עד לא קשורים, כך שהגעתי אליה בחוסר אמון מסוים. עם זאת, בחרתי להגיע מתוך תחושת ייאוש וסבל שלא הצלחתי לפתור בצורות אחרות ומהרגשה ש"אין לי מה להפסיד"

בשלב כתיבת המכתב, מוקדם לי מדי לדבר על ההשפעות לטווח הארוך, עוד לא עבר מספיק זמן שאוכל להתייחס לזה בכנות. אבל ללא ספק, השבוע בסדנא הרגיש כמו מכונת ניקוז רעלים שעובדת בשיא העוצמה ומצליחה סוף סוף לשחרר רגשות שלא הצלחתי להרגיש מאז ה7 באוקטובר.

קיבלנו כלים, ושיטות, לעזור לנו להרפות מהייאוש ולהיכנס לדרך חדשה, ויותר חשוב מזה, שוכנענו באמת, גם לוגית וגם רגשית, שכדאי ושווה לנו להשתמש בהם ולהתמיד.

אני מוצא את עצמי עכשיו עם הרבה יותר תקווה מלפני הסדנא, ועדיין מעט בשוק מכמות ההתקדמות שעשיתי בשבוע. אני חושב שהסדנא הזאת היא כלי מדהים ששווה להשקיע בו. כמה שיותר חיילים שיעברו דרכו יוכלו לחזור לתפקוד יעיל ולעזור לכולנו, גם באזרחות וגם בצבא.

מוזמנים לפנות בכל שאלה.

בברכה,
רותם שניר, סרן